שמיר
עצם, ו/או חומר, קסום שיכול, לפי התיאוריה, לשמש ככלי ליצירה של חפץ מושלם. כלומר, מבלי להשאיר בחפץ שנוצר כל שארית מן החומר המרכיב את הכלי היוצר.
מן המקורות[]
הערה: הטקסטים המובאים מקוצרים וערוכים לשם שמירה על רלוונטיות והדגשה של הקשרים וקישורים למידע נוסף. מומלץ לקרוא את החומר במקור.
מהו "שמיר"[]
- שמיר הוא חומר או בעל חיים אגדי, המוזכר בתלמוד ובספרות האגדה היהודית כבעל יכולת לבקע כל חומר שאיתו הוא בא במגע. (יש פרשנים המסבירים שהייתה תולעת ששמה שמיר והיא זו שחקקה באבן את האותיות כמובן הכל כאן פלאי וניסי. אגב, התולעת הזו היא שנבראה בערב שבת בין השמשות כמובא במסכת אבות. נציין שכל העשרה דברים שנבראו אז בערב שבת הראשון בין השמשות, הינם דברים ניסיים ומופלאים ביותר.& מהו השמיר? הרמב"ם בפירושו למסכת אבות אומר כך: שמיר- שרץ קטן חוצב האבנים הגדולות בעוברו עליהם, ובו בנה שלמה את בית המקדש.(מסכת סוטה מח'). רש"י-והשמיר שהביא בניהו בן יהוידע לתקן בו אבני הבית מאז נברא. במילון אבן שושן ערך 'שמיר' מביא= 1-אבן קשה וחזקה ביותר אחרי היהלום. מביא פסוק מיחזקאל ג' "כשמיר חזק מצור".ומשתמשים בו להשחזה וללטוש מתכות. 2-תולעת או אבן אגדית& שנבראה בערב שבת בין השמשות). {ישראל אדיר, נכד ל"הצדיק מראש פינה"}.
- השמיר מובא כהסבר כיצד ביקע משה רבנו את אבני האפוד, ובעיקר כיצד בנה שלמה המלך את בית המקדש לכאורה בלי לעשות שימוש בברזל לסיתות אבני הבניין.
- המקור הראשון בספרות התנאים שבו נזכר השמיר הוא המשנה בפרקי אבות (ה, ו) שבה מוזכר השמיר כאחד מעשרת הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות - דהיינו בשעת הדמדומים של הבריאה, בה נבראו דברים שעומדים על הגבול בין האנושי או המציאותי לאלוהי (כמו פי האתון, הקשת והכתב, ועוד).
- מתוך - שמיר(תולעת)
- אופן שימורו של השמיר יכול להוות רמז לאופיו: "השמיר לא יכול להינתן באגרטל (כלי.) של פלדה, או בכל סוג מתכת אחר. הוא מכלה חומרים אלו". הגמרא מבהירה: "כורכין אותו בספוגין של צמר, ומניחין אותו באיטני של אבר (עופרת) מליאה סובי שעורין". ציטוט זה מהווה רמז רעיוני, בנוסף למעשי - אם קיומו של השמיר היה מיתוס חסר בסיס, מקום שימורו היה צריך להיות בנוי מזהב או פלדה. העובדה שעופרת היא מתכת-בת, מצביעה על מסורת בעלת בסיס. עם הידע של תקופתנו, אולי נוכל לנחש מה הוא אותו ה"שמיר": זה היה חומר רדיואקטיבי; מלחי רדיום, למשל, משפיעים על חומרים כימיים שונים ויכולים ליצור נוזל דהוי צהוב-ירקרק.
- אורניום ורדיום הם חומרים מששת ימי בראשית. הם התגלו. לא הומצאו. (לא יוצרו במעבדה.) עופרת עמידה בפני הקרינה של חומרים אלו. לאור הנ"ל, אין מנוס מלומר, כי השמיר הינו חומר רדיואקטיבי. קרוב לוודאי רדיום.
- מתוך - סרוג
- והנה לפי הפשט עצם המאמר שבקעו האבנים ע"י שמיר, צריך לפרש שהוא מין אבן קשה הראוי לבקע בה גם אבנים אחרות. כי בכל מקום שמיר במקרא ענינו כלי בקיעה חזק, כמו (ירמי' יז) בצפורן שמיר חרושה, והוא סוג כתיבה וחריטה, וכן ביחזקאל (ג) כשמיר חזק מצור נתתי מצחך, ולבם שמו שמיר (זכריה ז יב). וכן בא' ;ע זכריה (ז יב) שהוא אבן. ביוונית ובסורית שמיר היא קורונדום דהיינו אבן אלומינית קשה מאד הבאה בגושים קטנים מאד (אנצ"מ ערך שמיר).
- מתוך - האקדמיה ליהדות
מיקום אבן השמיר[]
- (...) מקום משמרתו הוא אצל שר הים (מכיוון שלא ניתן להחזיקו בשום מקום על פני היבשה). מקורות אחרים מזכירים שהשמיר אינו מסוגל לבקע עופרת ולכן נשמר בקופסת עופרת.
- מקורות אחרים מזכירים את 'זיז שדי' כמופקד על משמרתו של השמיר.
- מתוך - שמיר(תולעת)
- בישראל התגלו חמישה מחצבים מתכתיים, שרק אחד מהם הינו בעל כדאיות כרייה והוא הנחושת בתמנע. שאר המרבצים המתכתיים המצויים באדמת ישראל הם הזהב והברזל, המצויים על גבול הכדאיות הכלכלית, וגם מנגן ואורניום, אשר המרבצים שלהם לא נחפרים, משום שהם מתחת לסף הכדאיות הכלכלית.
- מתוך - מחצבי ישראל
- "מאיר דגן לוקח את חברת גוליבר לחיפוש אורניום בנגב. החברה הודיעה לבורסה כי השלימה את כל המהלכים הדורשים לקבלת האישור הסופי".
- מתוך - גלובס
תוספות (מסוכמות) - מתוך המיתולוגיה הכנענית[]
- לפי המיתולוגיה הכנענית, לאל הים, ים-נהר, היו שלושה עוזרים: לוויתן נחש בריח, נחש עקלתון ותנין גדול, אשר נהרגו.
- ים-נהר ועוזריו הובסו בידי האל בעל בעזרת שני כלי נשק אגדיים, "יגרוש" ו"אימור",שהוכנו ע"י אל האמנויות, כושר וחסיס. אל הים עצמו הובס ממכה במצחו מן הנשק "אימור".
מתוך - מקור משונה/מפוקפק, אבל יש ביבליוגרפיה