FANDOM


אתה מתעורר קשור לכיסא.

הפה שלך פעור, כאילו באמצע צרחה, אבל אתה קפוא. העיניים שלך פעורות; הגוף שלך קפוא, באפס המוחלט. המחשבות שלך מרגישות כמו עכברוש שמתרוצץ בתוך הראש. אתה מרגיש את התחושה המוכרת של להיות בתוך הבית של הזוג רוזנברג, אבל אתה לא מזהה את החדר שבו אתה נמצא. החדר ריק. נורה אחת דולקת מעליך, נעה במעגל, והצללים רוקדים על הקירות.

לשדה הראייה שלך נכנס רומן. רומן! רומן בתוך הבית!

"הוא ער." הוא מצהיר בקול יבש.

לידו נעמד מרקוביץ. אלי! איך? למה? עם רומן? מה פתאום?

"נו, טוב" הוא מצחקק "יהיה לנו קהל!" העיניים שלו נראות מטורפות. ביד הוא מחזיק סכין, שנראה כאילו הוא עשוי חתיכה אחת, מאבן כלשהי. אפור. הוא מחזיק בו בצורה שנראה שהוא עומד להשתמש בו.

רומן עוצם עיניים. הצללים בחדר גדלים, מתארכים, מתעמקים.

אור עצום ממלא את עיניך. אתה מתעוור.

אתה בקומה הראשונה. חדר האורחים פונה, נצבע מחדש. יש רונות ומעגלים מצוירים על הרצפה, אבל הראייה שלך

מטושטשת מדי, אתה לא מצליח להבין מה אתה רואה. המלאך מדבר אליך ולוקח לך זמן להבין מה הוא אומר, מה הוא עושה

האור שלך ממלא את החדר, מתחרה באורו

"אתה לא צריך להיות שם בשביל זה, בשביל החילול של מי שאתה, של המקום הזה" הוא אומר בעצב אינסופי "אתה לא צריך להיות שם בשביל רגע נצחונו של הצל..."

משהו זז בלב המעגל, משהו גדול ויפה

"אני אגן עליך, פרופסור יקר, אגן עליך מפניהם, מפני הצל, שלא יגעו בך ויהרסו את האור שלך; אבל אתה חייב לעזור לי"

אתה פותח את הפה, ושום קול לא יוצא

"לא פרופסור, אל תדאג, אל תכאיב לעצמך, זה לא כל כך קשה, אני רק צריך שתהיה פה, שתביט, שתהיה חלק..."

המלאך זז, והוא לצד הדמות הגדולה בלב המעגל, זה איש, גבר ערום, צעיר ובריא

משהו מבהיק בידו של המלאך, סכין עשויה אור, נראית בדיוק כמו הסכין שמחזיק מרקוביץ

מרקוביץ! בוגד! איך הוא יכל לעשות את זה! אתה אירחת אותו, למדת איתו, לימדת אותו והוא לימד אותך! התקרבתם כל יום לפצח את החידה... איזו חידה... מה הוא ידע, מה הוא אמר לך?

"אני יודע פרופסור" הוא מצחקק, בקול הצעיר הגבוה שלו, שלא מתאים בתוך הפנים המבוגרות ההן העיניים הקרובות מדי

"אני יודע, יודע, יודע, יודע יודע..."

הקול מתערבל בתוך הראש, הכול מתערבל בעיניים, והמחשבה דוקרת אותך כמו המלאך את האיש היפה

הלנה! האם מרקוביץ הרג אותה? פגע בה? הבריח אותה?

לא... היא עזבה כבר, נכון? היא עזבה קודם. משהו לגבי... מה? משהו שהיא רצתה, או שיש לה, והיא לא רצתה; משהו של מרקוביץ. מישהו כמו מרקוביץ. מישהו אחר לגמרי. מישהו זהה לחלוטין.

רגע, על מי אנחנו מדברים?

הלנה! היא בסכנה!

האור של המלאך ממלא את החדר, האיש היפה צורח בלי קול, ואתה צורח איתו. אתה מרגיש את הדקירה בלב, ברגע שהמלאך דוקר את האיש.

אפור. איפשהו, רחוק ממך, מרקוביץ ורומן ממשיכים, טווים את חוטי הצל שלהם סביבך. אתה כבר לא יכול להרגיש את הגוף שלך, הלב שלך.

בקיר האפור יש סדק. אתה יכול לראות דרכו את הגוף הערום של האיש היפה, שוכב על הקרקע, בלב המעגלים, הרונות... המלאך מסתובב, ואתה יכול לראות סדק, קטן שבקטנים, במעגל החיצוני. "יש סדק" אתה לוחש לעצמך, והקול ממלא את גולגולתך כמו חצוצרת יום הדין

"סדק בקיר. במעגל. בגבול. סדק בעולם. יש סדק בעולם, ואם לא נזהר, כולנו נפול..."

חושך.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית