FANDOM


Trash.jpeg

ההתחלה של הסשן הזה מתרחשת במקביל לנסיונותיו של סקצ' בלוקוס השני למרות שכמובן אי אפשר להשוות מבחינת זמן ופעולות בצורה מדויקת.

בכל מקרה, החבר'ה שמים לב לעמעום שכולם סובלים ממנו, למרות שלא לגמרי ברור להם למה זה קרה. כאשר סקצ' מצליח להשיק את האור שלו לאור של אדם, יש להם רעיון כיצד לעזור לו לחזור: ברק מתייחס לאדם כאל אחד מהמנגנונים שלו, כך שהקסם שלו יעבוד עליו, ואז הוא גורם לאור שלו לתרגם ראייה ושמיעה להבהובים של אור. בחזרה בלוקוס השני סקצ' בורא רמקולים ומסך, וקובע חוקים שיגרמו להם לתרגם את הבהובי האור לראיה ושמיעה עבורו. כך הוא רואה את בית רוזנברג, ומשם חוזר לגוף שלו עצמו. כמובן, ברגע שהוא נכנס לבית עוד פעם, הצל חוזר לבית - מה שקצת מבטל את הישגי הפרופסור מהסשן הקודם. בנוסף, הוא חוזר בלי מטען.


בכל מקרה, החבר'ה כולם יחדיו (זה די מרגש), אז יש להם המון כוח מרוכז, והם רוצים להשתמש בו כדי לקדם את המטרות השונות שלהם - אבל קודם, הם צריכים להתעסק במשהו אחר... בסשן הקודם, השור השתמש במוות של תל-אביב כדי להתקדם לאתר חשוב נוסף, אז עכשיו אליוט רוזמן וחברי שור אדום מחכים בגשר - כנראה למשהו שיגיע אליהם או שיקרה. החבר'ה רוצים לדעת למה, בשביל זה הם רוצים מידע, ובשביל מידע הם פונים ל"קוסם", ברק. אבל לברק קשה להשיג מידע בלי רשת סלולרית, שירדה משום מה. מישהו תלה סרטי סימון לבנים על כל אנטנות השידור הסלולריות ברחבי תל אביב יפו והרשת לא עובדת. לאחר כמה דקות של דיון, אייקס עף ברחבי העיר ומסיר את הסרטים. הרשת חוזרת לעבוד.

אדם מדבר עם בנ"א ומספר לו על הסרטים. בנ"א כבר ידע עליהם, ולא היה אכפת לו. הוא מתעסק בדברים חשובים יותר.

נראה שהדחיפות של המשחק נרגעה לכמה רגעים, אז החבר'ה מחליטים להתרכז בקללת המוות שהטיל אל-עד-אין-דור על סקצ' לאחר שזה הרג אותו. הם הולכים לרכבת מרכז, ומוצאים את מרכז הקללה בפח הזבל שבו זרק סקצ' את העורב. לאחר נסיונות נואלים להרוס את הקללה בכוח, אדם פותח פתח אל תוך פח הזבל, ואז כולם נכנסים פנימה אל הארצות המוארות.


הבדל ראשון ומיידי בין המקום הזה לכל המקומות האחרים: מיד מאחורי החבר'ה יש דלת יציאה. לא דלת יציאה מזויפת כמו בהיכל השישי שהיא בעצם דלת מעבר לשלב הבא, אלא באמת דלת יציאה. אפשר לראות דרכה את העיר. אבל החבר'ה הולכים קדימה.

הסצינה הראשונה שמופיעה מולם, היא ריקוד פלמנקו סוער, והרקדנים הם המכשפה, ומולה, השטן. הסצינה מזכירה לסקצ' מה שלמד מאוולין: אימו כנראה עשתה עסקה עם השטן כדי להגן על השבט שלהם מפני סכנה. היא מתה, סקצ' מקבל סוד סגול, והשבט מקבל קצה שיגן עליו. סקצ' לא מוכן להשלים את העסקה - הוא מתעקש לבטל אותה, שנעשתה ללא הסכמתו או ידיעתו. השטן יכול ללכת לכל הרוחות, הוא לא יקבל מסקצ' תמורה לסוד שלו. אחרי שסקצ' משנה את העסקה עם השטן, הם ממשיכים הלאה.


נראה שהמקום, הבנוי עבור סקצ' מאלמנטים של חיים ומוות, מציג בפני סקצ' את ההיסטוריה שלו, העסקאות שבנו את מי שהוא, הצמתים שפנה בהם. ההתערבות של סקצ' בריקוד מדגימה את היכולת של המבקרים לשנות בדיעבד את ההיסטוריה. כמובן שההיסטוריה מחוץ למקום לא משתנה; זה אינו מסע בזמן. אם כך זו הזדמנות עבור המבקרים הן להציג את עמדתם לגבי העסקה שבוצעה, והן לנסות החלטות אחרות ולראות את השלכותיהן.


סקצ' הצעיר מוביל את חברי השבט שלו לנקום בכפר של פולנים שהתקיפו חלק מחברי הקרקס שבו סקצ' גדל. אל מול הסצינה האלימה, אין לאף אחד מה להגיד, אז הם ממשיכים הלאה, ומגיעים לעיר קטנה שבה סקצ' פגש את הראלד. כזכור, סקצ' לקח להראלד את האור כדי להיאבק בקובולד שרצה לאכול אותו. המקום מציג את הקובולד כצל שמטילה יד על הקיר - האם זה רמז שהקובולד מהווה "cat's paw", ומאחוריו יש מישהו אחר, שרצה לפגוע בסקצ'? סקצ' מזכיר לחבר'ה שהראלד עקב אחר סקצ'. הוא לא היה שם במקרה. הראלד מנסה לעזור לסקצ', סקצ' מגיב בכך שהוא לוקח את האור של הראלד ושורף את הקובולד בעצמו. הראלד טוען שסקצ' חייב לו, ומזכיר את העסקה ביניהם: סקצ' יעזור לו להשיג את התשובה לשאלה, ובתמורה הוא ילמד אותו קסם. גם כאן, סקצ' מחליט לבטל את העסקה, ולהחזיר להראלד את האור שלו.


כבר על הבמה, ראינו זרקור אור, ודמות שמופיעה מתוך הצל. משחקי אור וצל ממשיכים גם כאן, עם הקובולד שנוצר מצל והאור של הראלד שמביס אותו, ומהווים המשך, או השלמה, לתמה של חיים ומוות של המקום. לאחר המעבר בסדק, סקצ' הוא דמות עם אור וצל, והמקום משקף את זה.


אנחנו בניו-יורק, ומגיעים לבניין המשרדים של אליוט רוזמן. במשרד, אליוט רוזמן עומד עם ראש שור על כתפיו, זוג קרניים מעוקלות, ופרווה שחורה מכסה אותו. המשרד עולה באש, וסקצ' נמצא מול אליוט על לוח משחק ענקי. העסקה כאן הייתה תשובות לשאלות בתמורה לכך שסקצ' יחוס על חייו של אליוט, שתקף אותו ואת אדם רוזנברג. סקצ' טוען שאליוט הוא התוקפן, ואליוט טוען שסקצ'. סקצ' הרי "שלף את הסוד שלו" - אלא שכמובן, סקצ' לא יודע כיצד להכניס את הסוד הסגול שלו למטען שלו, ואליוט לא ידע שזה אינו סימן לעוינות, אלא חלק מהייחודיות של סקצ'. סקצ' כופר באשמה שאליוט מנסה להטיל עליו.


לוח המשחק הענקי, הרומז הן למשחק המלכותי והן ללוח המשחק במבואה של בית רוזנברג, מכוסה במשבצות שחורות ולבנות - אותו ניגוד חד שראינו בעבר ונמשיך לראות. לא ברור לחלוטין מי מנוגד למי בסצינה, שחסרה פרטים רבים; האם אליוט הוא הדמות הנגדית לאדם, או לסקצ'? בנוסף, אנחנו מוצאים את סימן השור בשלוש רמות שונות: על אליוט, מעל אליוט, ומעל המשחק; מי הוא השור, אם כך? אליוט עצמו, השליח שאליוט משרת, או האורג ששניהם משרתים? או שמה מדובר בסמל לאורכם של שלושה לוקי, כמו הצל, או הלוח עצמו?


החבר'ה נכנסים לנשף, והם במרכז המקום. כמו בכל ביקור בארצות המוארות, הגעה לליבו של הסיפור היא הצעד האחרון לפני היציאה. אל-עד-אין-דור נוצר בביקור הראשון של סקצ', וזה השתקפות של סופו של אותו ביקור. במקום המלכה, יושבת נטלי צוקרשטיין על כיסא המלכות. מסביבה נשף פורים, תזכורת לזמן שבו הרג סקצ' את העורב האפור. כאשר החבר'ה נכנסים לתוך הנשף, חמש רקדניות מציעות להם חמישה פרחים כחולים - וכולם מסרבים לקחת פרח, מלבד ברק בן-סער שבטבעיות לוקח את מה שמוצא לו. כעת נטלי מבקשת תמורה לפרח, בדיוק כפי שהמלכה ביקשה תמורה לתבלינים שלקח סקצ'. ישנו דיון סוער, הן בחובותיו של סקצ', והן במה ברק יכול לתת, או בכלל מוכן לתת. סקצ' מציע לברק לתת למלכה אותו עצמו, או אולי את חייו, אך מזכירים לו שהוא אינו רכוש שאפשר לתת. לבסוף, סקצ' מחליט לתת לברק, בחינם, את התבלינים עצמם. ברק מציע את התבלינים לנטלי, והיא לוקחת אותם. כעת המעגל הושלם, והחבר'ה יוצאים החוצה. קללת המוות נשברה.


הנשף מואר, אך האור לא מראה את טבעו האמיתי. הנרות שמאירים אותו, או שמשקפים את האור שמגיע ממקום אחר, הולכים ונכבים בזה אחר בזה, כאשר עם החושך, יגיע המוות. הפעם, בניגוד לצל, אין אמביוולנטיות בהיעדר האור. הסתלקותו של האור מסמלת לא רק את הגעת המוות, אלא גם סופו של הזמן, אולי הזמן שבו נמשך המשחק, אולי הזמן שבו קיימות הארצות, שהרי המאבק הסופי בין המלכה ובין בן-דרור הולך וקרב. המעגליות של הענקת התבלינים חזרה למלכה מהווה סגירת מעגל, סגירת חשבונות, השלמת החסר. הארצות קיבלו חזרה את מה שנלקח מהן - אלא שכמובן החשבון אף פעם לא מושלם לחלוטין. העורב האפור עדיין מת, וכך גם נטלי.


החבר'ה ממצמצים באור הצהריים המוקדמים, יום שלישי פשוט, רחובות תל-אביב כמעט נטושים כאשר לכלל אוכלוסיית העיר יש חמרמורת מהנשף הקסום ביום הקודם, והם תוהים מה לעשות. הם בודקים שוב מה קורה עם חברי שור אדום ומאתרים את Aleph סוף-סוף, יושב ושותה קפה עם אלכסנדר. החבר'ה מגיעים לשם, ונכנסים לתוך בית הקפה. Aleph ואלכסנדר בטוחים שמדובר במארב או התקפה, אבל הם מבטיחים להם שהם שם רק כדי לדבר. הם גם רואים חבילה באורך כעשרים סנטימטר, מכוסה עורות חומים וקשורה. זו בוודאי החבילה שלה מחכים אליוט ושות' ליד הגשר. מתפתחת שיחה עקרה, בעיר כי לא ברור בעצם מה החבר'ה רוצים, מלבד נקודה אחת חשובה, והיא שברק מצליח לאשר לשביעות רצונו שחברי השור האדום הולכים לפגוע באנשים חפים מפשע, ואי אפשר לשכנע אותם להימנע מכך ללא אלימות. Aleph עוזב עם החבילה, והחבר'ה מחליטים שלא לעצור אותו. הם מדברים קצת עם אלכסנדר, שמתעצבן מאוד על התערבותם הגסה (סביר להניח שהוא פגש את Aleph כדי לדבר איתו על משהו, והחבר'ה הפסיקו את פגישתם באמצע באופן די לא מתחשב) ועוזב, לא לפני שהוא מבהיר לאדם שיש סמטאות בתל אביב יפו שאם ייכנס אליהן לבד, הוא לא יצא מהן.

מחוץ לאוניברסיטה, החבר'ה פוגשים את בועז עפאים, אותו לא ראו הרבה זמן. בן-דרור מתעמת איתו לגבי התקיפה על נטלי, ובועז מודה בתקיפה, ומודה בנוסף במעורבות במותן של בנות נוספות, לדרישתו של אדון הר-זהב. הוא טוען שאין לו ברירה, כי אדון הר-זהב מאפשר לו להתמודד עם המשיכה הבלתי נסבלת חזרה לארצות המוארות.


לאחר שעשו מספיק בלגן כדי להשביע אותם, החבר'ה מחליטים להיכנס לתחתעית כדי לאתר את וצ'יסלב ולגלות מה שאפשר על המשחק. לפני כן, הם כנראה ייכנסו ישיבה כללית של קצוות בעיר. אבל זה יקרה אחר כך.



סשן קודם דברים קשורים סשן הבא
סשן שלושה עשר סקצ' בלוקוס השני סשן חמישה עשר

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית