השמש שוקעת. נטלי צוקרשטיין מתה, המלכה עפה מהלוח, תל-אביב הפכה לעיר אחרת, והשור התקדם לחמישייה האחרונה לפני המעיין. היה חג פורים מלא מאורעות.
אייקס וסקצ' חוזרים הביתה, בזמן שבן-דרור ואדם הולכים לחצר הנסיכה ברוטשילד. שם, בארון מתים מזכוכית, שוכבת נטלי. לצידה, ממרר בבכי, דרדר. למשמע הצעתו העדינה, דרדר מסרב לנשק את נטלי, שבטח לא הייתה רוצה שבחור שאיתו יצאה רק פעם אחת יניח הנחות מוגזמות לגבי מערכת היחסים ביניהם. בן-דרור מבטיח למצוא דרך אחרת להציל אותה. בנוסף, הם דנים בשאלה מי תקף את נטלי, בעצם. המלכה הבטיחה להם שמבצע המעשה הנורא השתמש בסוד מהארצות המוארות (כיצד המלכה יודעת? האם היא יודעת מה עושה כל אחד שיש לו סוד ירוק?) השלושה מעלים מספר השערות, אבל מסרבים להתחייב בנקודה זו לגבי הפושע. הם מעדיפים להאשים כל אחד מאשר אחד מחבריהם הטובים...
בינתיים בבית, אייקס וסקצ' מדליקים את האור. לפעמים, מאורעות גדולים קורים בזמן מאוד קצר...
כאשר בן-דרור ואדם חוזרים הביתה, סקצ' לא שם, אייקס לא בכניסה גם אם פצוע ומטפל בפצעיו, ומכיוון המטבח מגיע, שותה כוס קפה, ומדבר מהר מדי, הפרופסור! בן-דרור ואדם נבהלים ונרעשים, אבל לא ליותר מדי זמן, כי הפרופסור פועל מאוד מהר: הוא שולח את אייקס, שעדיין מעט פצוע והמום, לאזור, להביא להם קופסת עופרת למקרה שיצליחו למצוא את אבן השמיר. אייקס עושה פרצופים, אבל טס לאזור, לדבר עם מסגר בשם פסי. כאשר אייקס עוזב, הפרופסור ניגש במרץ (ולא מזכיר יותר את אבן השמיר למשך שארית הסשן, מה שמעלה תהיות לגבי אותנטיות הבקשה שלו...) אל קלטות היפים והאמיצים שיושבות בתמימות מתחת לטלוויזיה בסלון. הוא עובר עליהן אחת-אחת, עד שמגיע לקלטת שרשום עליה 226-230, ומגלה שזו אינה קלטת, כי אם יומן מעוצב כך שייראה כמו קלטת: היומן של מרקוביץ. הפרופסור מיד מתיישב ומתחיל לקרוא, ואז מגלה שזה יומן שנכתב לאורך שבועות רבים על-ידי קוסם מטורף, אז מעביר אותו לבן-דרור ועובר להתעסק בדברים אחרים.
אייקס חוזר מאזור, ויש לו ארון עופרת, שיכול לאחסן את השמיר. הוא שם אותו במזווה, וכנראה שלא נראה אותו שוב עד לסוף הקמפיין. הוא מצטרף לדמויות, מגלה ללא הפתעה שהיומן של מרקוביץ נמצא, ומבין לצערו שהוא לא יכול לקרוא אותו או לגעת בו, בגלל שזה יעביר אותו כנראה להראלד. הוא גוזר על עצמו חרם מהיומן. לפחות בינתיים.
הדברים האחרים בהם הפרופסור רוצה להתעסק הם המשחק, הצל, והאורגת. בן-דרור שקוע בקריאה, אייקס הלך, סקצ' התפזר, ואדם בהלם, כך שהפרופסור קובע את המהלכים ונראה שגם מבצע את כולם. כאשר ברק מגיע מכוסה בדם קובולדים, אדם בקושי ממצמץ. הפרופסור מספר מאוד בקצרה לחבר'ה על הקורות את סקצ', אך מאמין שאם יצליחו לעגן איכשהו את סקצ' חזרה לעולם הזה, הוא יצליח למצוא את דרכו חזרה. אפילו שאור מאיר מלוקוס גבוה ללוקוס נמוך, הפרופסור מאמין שהוא יוכל להאיר גם מלוקוס נמוך ללוקוס גבוה, ואם מישהו יתייחס לסקצ' כעוגן, זה יעזור. לרוע המזל, לאף אחד מהאנשים בחדר סקצ' אינו חשוב מספיק כבן-אדם כדי להפוך אותו לעוגן אור, והחבר'ה לא מצליחים לחשוב על אף אחד אחר שאכפת לו מסקצ'. הפרופסור חושב ליצור קשר עם הראלד, ואחרי כמה נסיונות לא ברורים של דיבור לאוויר, בן-דרור מביא לו את הטלפון של סקצ' והוא פשוט מתקשר אליו. הראלד עונה. השניים מדברים. הראלד לא מתרשם יותר מדי מנסיונותיו של הפרופסור לשכנע אותו לעזור בלי תמורה, ולבסוף הפרופסור מציע עסקה: הוא יעזור לסקצ' והפרופסור בתמורה ייתן לו את היומן של מרקוביץ'. מנגד הארלד מעוניין בעסקה דומה אך לא בדיוק זהה - הוא יעזור לסקצ' אם הפרופסור יתן לאייקס לגעת ביומן. הפרופסור לא רוצה לעשות זאת, והחבר'ה מחליטים לתת לסקצ' להסתדר לבד.
כדי להתמודד עם המהלכים של רומן, הפרופסור צריך לראות צל, אבל הוא עוד לא סיים לקרוא את היומן, וגם אם היה מסיים לא בטוח שהיה רוצה ללכת בדרך המטורפת ולחצות את האור שלו, אז הוא מחליט להשתמש בניסוח של הראלד. הוא מעביר את נתיב האור שלו, בינו לבין אייקס, דרך החדר שהראלד יצר בעולם האחר, מה שמחזיר לו את היכולת לראות צל. הפעם, הצל יותר ברור: הוא יכול לראות את כלי הצל על הלוח, חוט צל שמכסה את סכין הצור, זרמים של צל העוברים בבית ומובילים למרתף, וכן הלאה. עכשיו שהוא רואה את כלי הצל על הלוח, הפרופסור יכול לעשות צרות, אז הוא אכן עושה זאת: הוא רואה שהצל לא פועל כמו הכלים האחרים, הוא תמיד בתנועה ותמיד עך המשבצות השחורות. הוא מזיז את כלי השור לאחת המשבצות השחורות כך שיעמוד בדרכו של הצל ברגע שהצל מגיע לשם הוא נעצר . וזה מיד גורם למלחמה בין אנשי השור האדום, וזוג רועים, מה שגורם לחבר'ה עליצות רבה, מסיבה לא ברורה...
עם הפרופסור בעולם הזה, הטקס של רומן ומרקוביץ יכול להמשיך לפעול, והפרופסור רוצה לעצור אותו, אבל עדיין לא בטוח כיצד. בתור שלב ראשון, הוא צריך להגיע חזרה למרתף (הדלתות הוחלפו בקירות, כזכור) - כדי להגיע לשם, בן-דרור מתבקש להחזיר את הדלתות, מה שהוא לא מצליח לעשות, עד שהוא ניגש לזכרונות המאוחסנים בבית (עכשיו שהפרופסור יודע שזה אפשרי, בן-דרור יכול לבקש מהבית לאחזר כל זיכרון שהוא רוצה, של כל אחד שהיה בבית... החבר'ה, מסיבות של קוצר זמן, מגבילים עצמם לזכרונות של חצי-תריסר אנשים שהם מכירים מחמשת השנים האחרונות, ומתעלמים מכך שהבית הזה הכיל כמה מהקצוות הכי חזקים בישראל מתחילת המאה ה-20...) הזכרון של הפרופסור על הירידה למרתף משכנעת את הבית שכנראה יש שם דלתות, מה שגורם לקירות להתפורר. הגישה למרתף פתוחה, וזרמי הצל ממשיכים לחזק את לוגוס הצל שנבנה במרתף. הפרופסור יכול לראות את המנורה, הורסת את המציאות שלפניה, ונותנת לצל לזרום פנימה ולהיכנס ללוגוס. נסיונות להרוס את המנורה מעלים חרס, שכן המנורה ממשיכה להיות שלמה וקיימת איפשהו, והניסיון להוציא אותה מהבית כמעט שהורס את הבית כליל (ברגע האחרון, בן-דרור מחזיר אותה פנימה, מה שגורם לאייקס לחבטות קלות...) הפתרון, בבירור, לא נמצא דרך טקס הצל עצמו. הפרופסור יצטרך למצוא רעיון אחר, וזה ידרוש ממנו להבין טוב יותר מה הוא רואה.
אם בראייה עסקינן, הפרופסור חושב כיצד לעזור לשאר הקצוות בתל אביב יפו לראות צל. הוא נזכר שהחבר'ה השתלטו על המגדלור הישן, והוא יכול להשתמש באתר הזה כדי להשפיע על כל העיר. החבר'ה רצים לשם במהירות, וכשהם שם, הפרופסור מעביר את נתיב האור שלו גם דרך המגדלור, מה שמאפשר לכולם לראות צל בכל רחבי העיר. האם זה יעזור? נראה. בדרך חזרה, הם מדברים כיצד לעזור לאייקס - בבירור, הנוסח של אייקס מעביר אינפורמציה להראלד. מכיוון שהלנה ציינה ששדה הקסם של אייקס יכול לקדד גלי קול ואור, ולהעביר אותם הלאה (הרי כך הפרופסור ראה ושמע, ודיבר, בזמן שהיה בעולם אחר), הם מבינים שהראלד יכול לעשות בדיוק אותו הדבר כדי לראות ולשמוע דרך אייקס. הם חושבים על ניסוח פשוט שימנע מזה לקרות, אבל נתקעים בשלב איסוף הכוח: יש להם רק שלושה קצוות עם מטען (שכן מטענו של הפרופסור עדיין אבוד), מה שמשאיר להם חמש אפשרויות: לנתק את נתיב האור של הפרופסור ולהפסיק לראות צל, להרוס את אייקס, או להשיג מספיק כוח, אם דרך גיוס עזרה מקצוות אחרים בעיר, משיכה, או מציאת מקור כוח חלופי לבית. בזמן שהם עדיין מתעסקים במציאת מקורות כוח, הפרופסור מבין סוף סוף כיצד הוא יכול להפסיק את טקס הצל.
לאחר המעשה במגדלור הצל עזב את המשבצת שהיה בה ופעם השנייה שהחברה הטובים יודעים עליה, הצל עזב את המשבצות השחורות והלך למשבצת אחר, במקרה הזה החמישיה של המגדלור הישן. בעוד השור חוזר לחמישיה בכיכר. הפרופסור מחליט להמשיך ולהפריע ומעביר את השור והחרב לחמישיה של המגדלור הישן. החרב חוזרת ישר חזרה לפנס החושך בעוד שהצל והשור ממשיכים להאבק על המגדלור הישן.
התיאוריה של הפרופסור פשוטה ואלגנטית, אם כי כנראה בלי שכל זכרונותיו היו חוזרים, כנראה שלא היה עולה עליה: לפני כעשרים שנה, קצה בשם שמואל שפירא קידם את הרעיון שאפשר להעביר מידע מלוקוס ללוקוס דרך חיבור האור של יישויות שנמצאות על כל אחד מהלוקי, מהראשון לאחרון (הפנימי לחיצוני?) התרגום של המידע העובר באור ייעשה על-ידי יישות הנמצאת בלוקוס שבו האור נוצר, והתרגום יעבור ליישות שמתחתיה או לצידה דרך חיבור האור ביניהן. היו אלו הזוג רוזנברג שמצאו דרך לחבר את האור של יישויות, דרך ההבנה שגבולות יכולים להיות משולבים, וכך ישויות יכולות להיות מובחנות אך משולבות באותו הזמן. הם המשיכו ויישמו את התיאוריה כאשר ביצעו טקס, טקס החייל הזהוב, ששילב את האור של ארבעה קצוות צעירים, ופרופסור אחד.
הפרופסור הרחיב את התיאוריה כדי לכלול את האורגת: אם הפרופסור הוא עוגן של האורגת (והוא העלה את ההשערה שהוא עוגן שלה), הרי האור שלה מאיר עליו דרך נתיב אור בינה לבינו. הוא יכול לשלב את האור שלו בשלה, ולאפשר לאור שלה להאיר הלאה, לצד מה שמפריע לאור להאיר, וכך יוצר צל. אם יעבור בסדק שמרקוביץ ורומן פתחו, הוא יוכל להגיע ללוקוס השלישי, ומשם להעביר את האור של האורגת שיאיר ללא הפרעה על העולם הזה - מה שיעלים את הצל. לרוע המזל, ברגע שהפרופסור יגיע ללוקוס השלישי, לא יהיה דבר שיחבר אותו לעולם הזה. העוגנים שלו ייעקרו, והוא יעלם. תיאורטית, אם חבר בחייל הזהוב היה נמצא בלוקוס השני, אז שילוב האור של הפרופסור באור של אותו חבר בלוקוס השני היה מאפשר למידע מהפרופסור ואל הפרופסור להגיע כל הדרך ללוקוס השלישי, בגלל הגשר של אותו חבר בלוקוס השני. אבל אין אף אחד כזה (בינתיים?), ולכן זה לא קרה.
כאשר הפרופסור הגיע למסקנה שהוא חייב לעזוב, זה הפסיק גם את הדיון סביב הטקס של אייקס (או אולי דחה אותו לאחר כך, שהרי אפשר לבצע את הטקס ממגוון סיבות, ובכל מקרה יידרש כוח רב כדי לבצע אותו...) מכיוון שנתיב האור בין הפרופסור לאייקס שמאפשר להראלד לקבל אינפורמציה ייעלם. בעוד הפרופסור נפרד מהחברים חזרה בבית, לבן-דרור היה רעיון דרמטי. בתקווה שהדבר יעזור לפרופסור וימנע ממנו להתפזר בלוקוס השלישי, ואולי גם יאפשר להם ליצור איתו קשר בעתיד, ויתר הבחור הצעיר על ההתקרפדות היקרה שלו, והפך את הפרופסור לאחד מעיקרי חייו. כולם התרגשו. הפרופסור חיבק אותו לשלום, ועבר דרך הדלת. רגע אחר כך, הצל נעלם מהבית. הפרופסור צדק.
זה קצת שבר את רצף המאורעות, אבל בן-דרור בילה את רוב הזמן הזה בקריאת היומן, ומדי פעם, פרץ בקריאות זעם או בוז למרקוביץ. בין השאר, השתכנע בן-דרור שמטה אהרון כן היו דבר נחוץ, שכן כנראה היו מונעים ממרקוביץ להרוג עשרות אנשים לאורך הקריירה הארוכה שלו, ושצריך להרוג את זוג רועים, שככל הנראה משרתים את הצל באופן דומה לכך שרוזמן משרת את השור. בן-דרור ניהל שיחה קצרה עם רוזמן לגבי הנושא הזה, והבין ממנו שהשניים צדים את Aleph, שמחזיק משהו שאנשיו של השור צריכים. הם איחלו אחד לשני הצלחה רבה במאמציהם להרוג את התאומים.
בנוסף, הם גילו שלרצח של אל-עד-אין-דור היו תופעות לוואי שאינן לגמרי לא-צפויות. קללת המוות של העורב האפור התממשה בצורה של זומבים מסריחים מאשפה שחיפשו אחר סקצ', שלא היה בנמצא. החבר'ה בחרו שלא להתעסק בזה יותר מדי.
| סשן קודם | דברים קשורים | סשן הבא |
|---|---|---|
| סשן שניים עשר | מדליקים את האור | סשן ארבע עשר |