Maps and Legends
Advertisement
Code

זוהי תיאוריה משוערת ומעורכת בלבד, בנוגע למבנה היצירה, כלומר מבנה הקיום הכולל בתוכו את חמשת הלוקי, או, במלים אחרות, את העולם הזה וגם העולם האחר.

הקדמה[]

ראשית, יובהר כי תיאוריה זו מכונה "בסיסית" משום שקיימים מושגים ורעיונות נוספים אשר ניתן להרחיב אודותיהם עוד מעבר למתואר בתיאוריה זו. בהכללת ההרחבות, נשתמש בכינוי "תיאורית היצירה המורחבת". התיאוריה המורחבת תכלול את מושג "הקיום" שכביכול מכיל את הלוקי ועוד שני התנאים הבסיסיים: א – תנאי הדואליות, לפיו אין אור בלי חושך וכן הלאה; ב – תנאי הרצון, לפיו הרצון לבדו יכול להשפיע על המציאות (או שאותו "קיום" צריך תכונה לפיה הוא "מגיב" לרצון). בנוסף, יועלו השאלות האם יסודות היצירה הם קבוצה סגורה כאשר יסודות המעלה הראשונה הם הבסיסיים ביותר? אם כך, הרי שיש "בסיס" לקיום בו מוגדרים תנאיו האמורים. ואם כך, כיצד נוצר בסיס זה? מי הגדיר את תנאיו הללו? האם משמעות הדבר כי עשוי להתקיים לוקוס נוסף?

רקע[]

מעבר למה שנאמר בעבר, קיימת תיאוריה מתקדמת לגבי מספרם ואופיים של הלוקי. ההנחה היא כי קיימים חמישה לוקי בסך הכל, כאשר את כולם יחדיו מקובל לכנות "היצירה". כינוי זה מצביע על אחת התפיסות העומדות בבסיס התיאוריה המתקדמת, לפיה הלוקי נוצרו במכוון, ולא קרו באופן שרירותי.

מספר הלוקי[]

ההנחה שמדובר בחמישה לוקי זה מבוססת על שני גורמים:

  1. תפיסה לוגית של תוכן הלוקי, שתוסבר בהמשך.
  2. נראה כי המספר חמש הוא גורם דומיננטי בכל הקשור לתחום הקסם, וכיוון שמקור הקסם הוא בלוקי העליונים, הרי שדומיננטיות המספר עשויה להצביע על אופיים.

סידור הלוקי[]

מקובל לסדר את הלוקי כך שהעולם הזה הוא הלוקוס הראשון. זאת, בעיקר מטעמי נוחות כיוון שהמגדירים נמצאים בו. (הערה: למעשה, אם ההנחות בהמשך נכונות, ייתכן שיהיה סביר להפוך את הסדר כך שהעולם הזה הוא הלוקוס החמישי והאחרון. גם עקב אופי תוכנו, וגם עקב סדר היצירה שנובע מכך).

יסודות הקיום[]

לפני שנדון באופי הלוקי השונים, יש לרכז כמה מונחים העומדים בבסיס התפיסות המתקדמות של היצירה, שמהווים, לפי התיאוריה, את יסודות הקיום. יסודות אלה יסודרו כאן לפי "מעלות" (במקביל ללוקי): כל מעלה מביעה רמת מורכבות עולה, כאשר מורכבות זו נובעת משילובים של היסודות זה עם זה. השילובים הללו מפיקים גם הם יסודות נוספים אותם ניתן לשלב וכן הלאה.

  • רצון - זהו יסוד מהמעלה הראשונה, והוא הבסיסי ביותר של הקיום, שכן ההנחה היא כי כל היצירה כולה הינה קיום מכוון, וכדי שיתקיים כיוון חייב ראשית להתקיים רצון. הרצון אחראי לקיומם של כל היסודות האחרים. אין המדובר כאן על רצון בצורתו המצומצמת בן חווים אותו בני אדם מן העולם הזה, אלא על רמה, כביכול, גבוהה ומופשטת יותר של רצון, או שליטה, המשפיעים על טבעה של המציאות עצמה. את רמת הרצון העליונה בצורתו זו ניתן לכנות גם, לשם ההבחנה, בכינוי "הרצון הסינגולרי" או "הרצון".
  • החומר הראשיתי (מלטינית: Prima Materia) - יסוד נוסף מהמעלה הראשונה שניתן להגדירו, באופן ציורי בלבד, כיסוד אפור. זאת, מכיוון שהוא מהווה את הגרסה המאוחדת והמופשטת של יסודות האור והחושך. כאשר מופעל הרצון הסינגולרי על החומר הראשיתי, הוא יכול ליצור בו אבחנה דיסקרטית לשני יסודות דומים אך הופכיים. יודגש, כי אין המדובר כאן בחומר כפי שמוגדר בעולם הפיזיקה כלל ועיקר. זהו כינוי למושג מופשט שהושאל אך ורק מכיוון שמדובר ביסוד המשתנה ומושפע על-ידי הרצון.
  • אור - זהו יסוד מהמעלה השניה שנוצר על-ידי הרצון. ידוע שהוא מסוגל "לזרום" וכי ניתן להכווינו בעזרת מניפולציה (קרי: רצון). כך, יסוד זה "קורס" לצורות נוספות וכך מייצר יסודות נוספים.
  • חושך - זהו יסוד מהמעלה השניה שדומה בתכונותיו הבסיסיות לאור, אך הוא הופכי לו ונפרד ממנו לחלוטין. עם זאת, גם הוא קיים ממש באותו אופן ואינו הגדרה להיעדר של אור. נראה שקיומו התחייב מיצירתו של האור, ולהיפך. גם הוא עשוי לקרוס ליסודות נוספים.
  • קסם - זהו יסוד מהמעלה השלישית, שנוצר משילוב של יסודות קודמים: כאשר מופעל רצון יסודי על אור יסודי, הוא משנה אותו והופך אותו ליסוד נוסף שמכונה קסם. זהו היסוד אליו יש לקצוות גישה, אותו הם מושכים מן הלוקוס שלו אל הלוקוס הראשון.
  • כשף – בעוד שקיים מחסור בעדויות לכך, התיאוריה צופה כי בדומה לקסם הנוצר מהשפעת רצון על אור, כך גם יווצר ייסוד נוסף, דומה בתכונותיו אך הופכי ונפרד, כאשר יופעל רצון על חושך. יסוד זה ייקרא כשף, גם הוא מהמעלה השלישית.
  • גבולות – יסוד זה הוא מהמעלה הרביעית. במובן היסודי, מדובר על תנאי שמוצב על-ידי רצון ומוכל על יסוד אחר. תכליתו היא להפריד ולהבדיל בין חלקים שונים של אותו יסוד וליצור התממשויות מובחנות זו מזו של חלקים אלה. כאשר יסודות מתקיימים בצורתם הראשונית, הם מתקיימים באופן הומוגני לחלוטין. אין הם מחולקים למידות או יחידות – הם מהווים את כל המציאות כולה בלוקוס בו הם קיימים. אמנם כל יסוד שונה ממשנהו, אך זהו שוני מהותי ברמת ההגדרה הקיומית. גבולות מאפשרים לייצר הגדרות והפרדות מפורטות יותר (שוני סמנטי). ייתכן שלצורך כך נדרש גם מימוש פרטני יותר של רצון, הוא הניסוח.

אופי ותוכן[]

כאמור, ההנחה היא כי קיימים חמישה לוקי בסך-הכל כאשר כל לוקוס, מהחמישי לראשון, מאופיין ברבדים מורכבים והולכים של יסודות הקיום.

  1. הלוקוס החמישי – זהו הלוקוס הבסיסי והמופשט ביותר. שם קיימים היסודות מן המעלה הראשונה בלבד: החומר הראשיתי והרצון. קשה להגדיר האם מדובר ברצון אחד ויחיד, או בשילוב של כל המרכיבים השונים של כל הרצונות כולם, הנובעים ממנו ומתחילים להיפרד זה מזה כאשר יורדים במורד הלוקי.
  2. הלוקוס הרביעי – שם קיימים היסודות מן המעלה השניה. עם כל לוקוס אליו יורדים, כך מפורטים יותר יסודות הקיום ונראים שילובים שלהם. בלוקוס זה מופרד הרצון הסינגולרי לרצונות מובחנים, אלו הישויות המכונות אורגים. בנוסף, מופרד בו החומר הראשיתי לאור וחושך. אם, לצורך התיאור הציור, נשאיל את השתלשלות הדברים מסיפור הבריאה של ספר בראשית (והרי ראוי לעשות זאת עקב הדמיון הרב הן בסדר הדברים והן במינוחים כמובן), אזי שהרצון הפריד את האור ואת החושך ובעצם הפרדתו זו יצר את את הלוקוס הרביעי. הלוקוס מוגדר בשלב זה כמקום בו שורר התנאי תחתיו קיימת ההפרדה. הערה: החל משלב זה, התיאוריה מעט פחות ברורה ומנסה להשאיל את מבנה היצירה החזוי מתיאוריות קודמות שהוצגו.
  3. הלוקוס השלישי - ההערכה היא כי לאחר שהאורגים הפעילו את רצונותיהם על היסודות כדי להשתמש בהם, הם הביאו ליצירה של תנאים חדשים ויסודות חדשים. הלוקוס השלישי מכיל התממשות של אור אותה נכנה קסם -הוא כוח האור.
  4. הלוקוס השני - במקביל להתממשות האור, וכיוון שידוע כי אין אור בלי חושך ושני היסודות מקבילים, נוצרה (בין את במתכוון ובין אם כתופעת-הכרח של חוקי היצירה) גם התממשות של יסוד החושך, אותה נכנה כשף - הוא כוח החושך.
  5. הלוקוס הראשון - היסוד, או התנאי, הנוסף המייחד את הלוקוס הראשון הוא הגבולות. כאשר ליסודות המופשטים והאינסופיים מוצבים גבולות (כולל צורה פרטית של גבולות - חוקים) הם משתנים ו"קורסים" לתוך יסודות נוספים, אך הפעם אלו אינם עוד יסודות הקיום בסיסיים. הם יחודיים ללוקוס הראשון. אלו הם חומר ואנרגיה פיזיקליים. למעשה, בעצם הגדרת המושג "גבולות" נוצרה רמת הקיום בה גבולות קיימים - היא הלוקוס הראשון.

סיכום[]

לוקוס   יסודות
חמישי   הרצון הסינגולרי, החומר הראשיתי
רביעי   רצונות (אורגים), אור, חושך 
שלישי   קסם
שני     כשף
ראשון   גבולות		

היווצרות לוקוס[]

לפי תיאוריה זו, ניתן לראות שהיווצרות של לוקוס נובעת מפעולת ההגדרה של רצון. כלומר, כשרצון מגדיר תנאי יסודי או קבוצה של תנאים יסודיים - כדי לאפשר רמת קיום בה תנאים אלו מתמלאים - "נוצר" לוקוס. כלומר, אין הרצון צריך להגדיר לעצמו כי יש ליצור לוקוס חדש, אלא רק את מערך התנאים החדש, או הנוסף ואז, באופן בלתי נמנע, יווצר לוקוס שיכיל תנאים אלה. תהליך זה מסביר גם מסתדר היטב עם השימוש במונח הספציפי "לוקוס", שכן שהו שימושו המקורי של המונח בעולם המדע: מקום בו מתקיימים השתנאים הנידונים, כאשר אלו מובחנים מתנאים במקומות אחרים.

סתירה אפשרית[]

עם כל האמור לעיל, קיים גורם בתיאוריה שיכול להיראות כסתירה: הוגדר, כי ככל שמדובר על לוקוס נמוך יותר, כך מתקיימים בו יסודות ממעלה גבוהה יותר. אבל - ראינו כי בלוקוס השני והשלישי קיימים יסודות מאותה מעלה. האם הדבר נובע מהיות הקסם והכשף מנוגדים? ראינו כי יסודות האור והחושך מתקיימים יחדיו בלוקוס הרביעי למרות היותם הופכיים, אז מדוע שלא יתקיימו יחדיו קסם וכשף בלוקוס השלישי? יצויין עוד, כי הדבר מביא אף לניבוי של יסודות מארבע מעלות בלבד, והרי ידוע כי הקיום נשלט על ידי המספר חמש. על כן ניתן היה לצפות שכפי שקיימים חמישה לוקי, יהיו גם חמש מעלות של יסודות, או חמש רמות מורכבות.

ייתכן, איפוא, שבעוד שאור וחושך הופכיים - הם עדיין שני צדדים של אותה המטבע ולא רק שהם יכולים להתקיים יחדיו - הם חייבים להתקיים יחדיו. בניגוד לכך, ייתכן שהיסודות הנובעים מהם - קסם וכשף, כבר אינם מהווים שני צדדים של אותו הדבר שכן מדובר כבר בהרחבות של האור והחושך, ביסודות מורכבים יותר. לפיכך, ייתכן שהקסם והכשף לא רק הופכיים אלא גם מנוגדים ממש ולפיכך בעת שהוגדרו - נפרד מייד לשני לוקי שונים שכן אין הם יכולים להתקיים יחדיו בעת ובעונה אחת ללא גבולות שיפרידו ביניהם. כך, קיומם של שני אלה מחייב קיום לוקי שונים, אך בהינתן לוקוס בו מוגדרים גבולות, יכולים השניים לזרום לתוכו ולהתקיים בו תחת ההפרדה שמאפשרים הגבולות.

יודגש, כי זהו הסבר אפשרי בלבד, וייתכן שהסתירה מצביעה על פגם של ממש במבנה שחוזה התיאוריה. לפיכך, יש להמשיך לפתח אותה בהתבסס על ראיות, אף אם הן מעטות, ועל המשך הלוגיקה המוכתבת. הצבעה נוספת אפשרית על פגם היא העובדה כי התיאוריה, במצבה כרגע, מנבאת רק ארבע מעלות של יסודות, בעוד שעקב דומיננטיות המספר חמש סביר יהיה לצפות כי ייתכנו שילובים נוספים שיביאו את מנין היסודות לחמישה.

Advertisement